למה פינוי עשן ממחסנים הוא אחד האתגרים הנפוצים בפרויקטי מגורים
בכל פרויקט מגורים שיש בו קומת תת-קרקע — ולמעשה ברוב הפרויקטים הרב-קומתיים בישראל — שאלת פינוי עשן מחסנים תת קרקעיים עולה בשלב כלשהו. לא תמיד בשלב הנכון. לפעמים היא מגיעה מאוחר, כשהתכנון כבר גובש, הקונסטרוקציה מאושרת, ופתאום מתברר שאין פיר, אין פתח, ואין מקום לבצע מה שנדרש.
מדובר בנושא שמעסיק אדריכלים, חברות ניהול פרויקטים (PMC) ויזמים כמעט בכל מגדל מגורים — בין שמדובר בבניין חמישה מפלסים ובין שמדובר במגדל עם שתי מגדלות מעל 42 מטר. הדינמיקה דומה: מחסנים בקומת תת"ק, חלל סגור, ושאלה שמישהו צריך לתת עליה מענה ברור ומוקדם ככל האפשר.
מי שמכיר את הבעיה מבפנים — מבין שהפתרון לא נולד בדף אחד ולא נגזר מרשימת ציוד. הוא נגזר מהבנת המרחב.
"אני נכנס בשלב שבו עדיין אפשר לעצב את הבניין סביב הבטיחות, לא לדחוס אותה לתוכו אחר כך."— סער עודי, יועץ בטיחות אש
הבעיה: מחסנים תת-קרקעיים — סגורים, ממושכים, עם מעט פתחי אוויר
מחסנים בקומת תת-קרקע הם, מבחינה תכנונית, אחד החללים המאתגרים ביותר לטיפול בעשן. הסיבה פשוטה: הם נמצאים מתחת לפני הקרקע. זה אומר שאין להם חלונות, שאין להם חזיתות חשופות לאוויר חיצוני, ולעיתים קרובות הם מסודרים בשורות ארוכות של יחידות נפרדות עם מסדרון מאריך.
עשן, שמטבעו עולה, לא יודע לאן ללכת כשאין לאן. הוא ממלא את החלל, חוסם נתיבי מילוט, ומונע מכוחות ההצלה לפעול ביעילות. ואם לא מתוכנן פתרון מראש — לא תמיד ניתן לתקן זאת לאחר שהשלד כבר עומד.
המאפיינים שמכבידים על הפתרון:
- עומק: ככל שהמחסנים נמוכים יותר מפני הקרקע, כך קשה יותר להגיע לפתח פינוי טבעי.
- גיאומטריה: מסדרונות ארוכים עם יחידות מחסן משני צידיהם יוצרים בעיית זרימה של עשן ואוויר.
- מחסור בפתחים: בניינים עם כיסוי מלא של הקרקע — למשל כשיש פודיום מסחרי מעל — אין כלל חשיפה ישירה לרחוב.
- חלוקה לאגפים: לעיתים קרובות ישנם כמה אגפי מחסנים נפרדים, שכל אחד מהם דורש מענה עצמאי.
כל אחד מהגורמים הללו, ובוודאי שילובם, מצריך התייחסות תכנונית שמגיעה מתוך הבנת הבניין — לא רק מתוך הכרת הדרישות הכתובות.
שני הפתרונות הנפוצים והבחירה ביניהם
כשמגיעים לתכנן מענה לפינוי עשן מחסנים תת קרקעיים, ישנם שני כיוונים עיקריים. הבחירה ביניהם אינה שרירותית — היא נובעת מהנתונים הספציפיים של הפרויקט.
פינוי עשן טבעי: מתבסס על פתחים שמאפשרים לעשן לצאת ולאוויר צונן להיכנס — באופן שמייצר תנועה. מתאים במצבים שבהם ניתן לחשוף חלק מהחלל לסביבה חיצונית, למשל דרך פתחים בגדרות או ברמפה. מוגבל מאוד כשאין נגישות לאוויר חיצוני.
פינוי עשן מכני: מבוסס על מאוורר (ולעיתים מספר מאווררים) שמוציאים עשן בכוח דרך פיר או צינור עד לנקודת שחרור מחוץ לבניין. מאפשר לפתור מצבים שבהם אין פתחים טבעיים, אך מחייב תכנון של מיקום מאוורר, פיר, שחרור עשן — וכל אלה צריכים לקבל מקום בבניין.
לעיתים הפתרון הוא משולב — חלק מהאגפים מטופל בטבעי, חלק במכני. אין נוסחה אחת שמתאימה לכל הפרויקטים. מה שכן קיים הוא עיקרון בסיסי: ככל שהשאלה נשאלת מוקדם יותר, יש יותר אפשרויות.
מתי צריך לשאול את השאלה — ומה קורה כשמאחרים
השלב האידיאלי להכנסת יועץ בטיחות אש לשאלת פינוי העשן הוא השלב הסכמטי — כשעדיין מחליטים היכן הפירים, היכן חדרי המכונות, ומהו היחס בין מחסנים לחניה לפנוי תנועה. זהו השלב שבו פתרון בטיחות יכול להיות חלק אורגני מהתכנון.
מה קורה כשמאחרים? בשלב תוכניות מפורטות, כל פיר שנדרש חדש מחייב שינוי קונסטרוקטיבי. בשלב הגשת ההיתר, כל שינוי יכול לעכב אישור של חודשים. ובשלב ביצוע, שינויים כאלה הופכים לעבודות קירות, חיתוכים בשלד, תוספות צינורות — וכל אלה מגיעים עם תג מחיר.
יש גם בעיה שיותר קשה לתמחר: כשהפתרון לא מתוכנן מראש ומנסים "לדחוס" אותו אחר כך — לפעמים הוא לא אלגנטי. פיר שנופל במקום לא נוח, פתח שחרור שסותר חזות אדריכלית, מאוורר שנמצא רחוק מדי ממוקד הבעיה. הבניין לא מחכה שנחליט — הוא מקבל את הפתרון שנכפה עליו.
"הרגעים הגדולים הם לא האש שקרתה. הם האש שלא קרתה."— סער עודי
מקרה לדוגמה: פרויקט נתיבות 301
פרויקט נתיבות 301 היה אחד הפרויקטים שבהם השאלה הגיעה בשלב הנכון — וזה עשה את כל ההבדל.
נתיבות 301 — שתי מגדלות מגורים מעל 42 מטר
הפרויקט כלל שתי מגדלות מגורים שגובהן מעל 42 מטר, הבנויות מעל מבנה מסחרי. הגג של המבנה המסחרי שימש כגג ירוק (גג ירוק) — ובמקביל כגג הפרדה בין שתי המגדלות. מצב זה יצר אתגר ייחודי: כיצד לטפל בשחרור עשן לאגפי מחסנים בקומת תת"ק, כאשר כל מגדל כולל אגף מחסנים בקומתו, והגג הירוק מצמצם את האפשרויות לנתיב שחרור עשן ישיר.
העבודה כללה מיפוי מלא של האגפים, הגדרת פתרון פינוי עשן שמתחשב הן בדרישות הבטיחות והן בתכנון הגג הירוק, ותיאום מול הדרישות הכוללות של הפרויקט. הפתרון שגובש השתלב בתכנון מבלי לסתור את מרכיבי הגג הירוק.
אישור רשות כבאות והצלה: כחודשיים מהגשההמסקנה מפרויקט זה היא לא "כמה מהר קיבלנו אישור" — אלא שהאישור התקבל בלי עיכובים כי הפתרון היה שלם ומקצועי בעת ההגשה. כשמגישים חומר שמדבר בשפה של הרגולטור — מקבלים תשובה מהירה. כשמגישים חומר חסר, מתחילים מחזור של שאלות ותשובות שיכול לארוך חודשים.